טיפול חדשני לריח פה (הליטוזיס)

מאת ד"ר ניר שטרר
מרפאת ריח פה (הליטוזיס)
טל': 09-7434367 - אמרו שהנכם גולשי myDR!
www.sterer.co.il

שימוש בטבלייה נצמדת לחיך המכילה צמחי מרפא כטיפול לבעיית ריח פה

בעיית ריח פה (הליטוזיס) הינה אחת מהתלונות השכיחות בקרב מטופלים במרפאת השיניים. בעיה נפוצה זו גורמת סבל רב למטופלים ולסביבתם הקרובה. זו למעשה בעיה חברתית ואסתטית מהמעלה הראשונה, הגורמת קשיים במגוון רחב של תחומי חיים כגון יחסי עבודה, חברה וזוגיות.

במרבית המקרים נגרמת התופעה כתוצאה מפעילות חיידקים בחלל הפה (1). החיידקים הגורמים לתופעה ניזונים מחלבונים. תהליך פירוק החלבונים, שהוא תהליך ריקבון במהותו, מלווה ביצירת תרכובות בעלות ריח רע כדוגמת תרכובות הגופרית הנדיפות. תרכובות אלו המשתחררות בזמן נשיפה ודיבור הן היוצרות את ריח הפה.

החיידקים האחראיים לתופעה עלולים להימצא במקומות שונים בחלל הפה כגון: גב הלשון, החניכיים, שחזורים לקויים ובשקדים. כאשר העיקרי מביניהם הוא גב הלשון (2).

הטיפול במקרים אלו מערב בין השאר שימוש יומיומי במנקה לשון ובשטיפת פה אנטיספטית. לטיפול זה יעילות קצרת טווח גבוהה יחסית (3), אולם ישנן מספר בעיות הכרוכות בו. השימוש במנקה לשון לניקוי עמוק של הלשון מעורר בלא מעט מן המקרים את רפלקס ההקאה. דבר זה, מקטין מאוד את שיתוף הפעולה של המתרפא ופוגם ביעילות הטיפול. כמו כן, שימוש יומיומי בשטיפת פה אפקטיבית עלול לגרום להכתמת השיניים. בנוסף, שטיפות רבות מכילות אלכוהול או חומרים חריפים אחרים העלולים לגרום לגירוי הריריות או תופעות לוואי בלתי רצויות.

במחקר קודם הראינו את יעילותם של מספר חומרים ממקור צמחי (אכינציאה, לבנדר, מרווה ואלת המסטיק) בדיכוי תהליכי יצירת הריח במבחנה (4). חומרים אלו הראו פעילות אנטיבקטריאלית, יכולת עיכוב פירוק חלבונים ומניעת נידוף תרכובות גופרית.

במחקר הנוכחי (5), עשינו שימוש בטבלייה הנצמדת לחיך (Smell X, SupHerb, Natania, Israel) כנשא לשחרור מושהה של החומרים הנ"ל, ובדקנו את יעילותם בטיפול בריח פה בנבדקים בריאים. כל רכיבי הטבליה, הן הרכיבים הפעילים והן הנשא בטוחים ומאושרים לשימוש בחלל הפה.

שיטות וחומרים

המחקר כלל 26 נבדקים (גיל ממוצע 29.3, 10 מתוכם נשים) אשר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת הטיפול (טבליה נצמדת המכילה את החומרים הפעילים, 15 נבדקים), וקבוצת הביקורת (טבליה נצמדת ללא החומרים הפעילים כפלציבו, 11 נבדקים). פרוטוקול הניסוי אושר ע"י ועדת הלסינקי מוסדית ביה"ח הדסה ע"כ, והנבדקים נתנו את הסכמתם מדעת.

בתחילת הניסוי נמדדה רמת ריח הפה של הנבדקים על ידי שני שופטי ריח. שופטי הריח דירגו את רמת ריח הפה בעזרת הסקאלה המקובלת בדרגות 0-5 (0=אין ריח, 1=בקושי מורגש, 2=קל,מורגש בבירור, 3=בינוני, 4=חזק, 5=בלתי נסבל). בנוסף, נמדדה רמת תרכובות הגופרית הנדיפות בחלל הפה בעזרת מוניטור סולפידים (הלימטר). לאחר תחילת הניסוי בוצעו מדידות חוזרות של כל הפרמטרים לאחר שעה ולאחר שעתיים.

תוצאות ודיון

תוצאות הניסוי מודגמות בגרפים 1,2. נראה כי לא היה הבדל בין הקבוצות בתחילת הניסוי. לעומת זאת, בעוד בקבוצת הביקורת לא חל שינוי במדדי הריח וברמת תרכובות הגופרית הנדיפות, קבוצת הטיפול הראתה ירידה משמעותית (p<0.05) במדדים השונים ושמרה על מדדים נמוכים במהלך כל הניסוי.

מסקנות

תוצאות הניסוי המובא לעיל מצביעות על כך כי שימוש בטבלייה נצמדת לחיך לשחרור מושהה של רכיבים פעילים ממקור צמחי עשויה לשמש כטיפול יעיל בבעיות של באשת הפה.

References
1. McNamara TF, Alexander JF, Lee M. The role of microorganisms in the production of oral malodor. Oral Surg 1972;34:41-48.
2. De Boever EH, Loesche WJ. Assessing the contribution of anaerobic microflora of the tongue to oral malodor. J Am Dent Assoc 1995;126:1384-1393.
3. Outhouse TL, Al-Alawi R, Federowicz Z, Keenan JV. Tongue scraping for treating halitosis. Cochrane Database Syst Rev 2006 Apr 19;(2):CD005519.
4. Sterer N, Rubinstein Y. Effect of various natural medicinals on salivary proteins putrefaction and malodor production. Quintessence Int 2006 Sep;37(8);653-658.
5. Sterer N, Nuas S, Mizrahi B, Goldenberg C, Weiss E, Domb A, Perz Davidi M. Oral malodor reduction by a palatal mucoadhesive tablet containing herbal formulation. J Dent 2008 (in press).